כל המאמרים

במהלך שנת 2012, נכנס לתוקפו תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז, 1977. תיקון זה, חוקק על רקע המצב המשפטי שקדם לו, בו סמכות הענישה של שופט בישראל רחבה מאוד ושיקול דעתו רב ואולם סמכותו הייתה כמעט נטולת הנחיות.

גילוי מרצון הוא פעולה הכרחית במצב בו יש צורך בהעברת כספים מחשבון בחו"ל אל פנים הארץ ולעל מנת להשתמש בו ללא חששות מהיתפסות ע"י רשויות החוק.

לא מכבר, נפסק על ידי כב' השופט אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בטבריה כי בנסיבות בהם בני זוג ידועים בציבור אשר חיו חיים משותפים יחדיו במשך 10 שנים, ולהם ילד משותף, יחלקו ביניהם את רכושם המשותף, תוך הסתייגויות שונות אשר באו לידי ביטוי בפסק הדין.

חלל משרדי מרוהט לחלוטין בלרנקה 28.4.13

לשכת המסחר הקפריסאית מציעה בזה נכסי נדל"ן אטרקטיביים לרכישה

עו"ד חוזים הוא בעל מקצוע המתמחה בעריכת חוזים ממגוון תחומי המשק החיים והעסקים. לשם מקסום התועלת המופקת מההתקשרות בין שני צדדים או יותר והגנה על זכויותיהם מומלץ להשתמש בשירותיו של בעל מקצוע זה.

בדומה ליחידים, גם חברות מחויבות בתשלום המס - מס החברה, או מס החברות, הוא תשלום אותו גובה המדינה מחברות על רווחיהן. לפניכם סיקור מקצועי נרחב בנושא מס החברות בישראל, החוק לעידוד השקעות הון ותקנות המס בתחום.

חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשע"ב-2012, שנחקק לא מזמן, כלל שורה של תיקונים לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), שאחד החשובים שבהם התייחס לסעיף 95(ג) לחוק. למעשה, סעיף 95(ג) לפני תיקונו קבע כי אין בהגשת ערעור או ערר על החלטת המנהל להטיל קנס בשל אי ניהול ספרים, בכדי לדחות את תשלום הקנס, למעט במקרים שבהם מחליטים בית המשפט או הועדה לקבילות פנקסים אחרת. לעומת זאת סעיף 95(ג) לחוק לאחר תיקונו הפך את ההסדר החקיקתי הנ"ל וקבע כי: "הגשת ערעור או ערר דוחה את תשלום הקנס אלא אם החליטו בית המשפט או הועדה אחרת."

לאחרונה ניתן פסק דין שהנו בבחינת רעידת אדמה עבור אלו שנהנים מהטבת מס, בשל כך שהטובין שייבאו מיועדים לשימוש מסוים. הטבת המס ניתנת לאחר שמתקבל אישור הרשות הרלוונטית לגבי ייעודם, ובעקבות כך הטובין מסווגים בפרט מכס מיוחד שמעניק להם הטבה, לעיתים במסגרת מכסה שהוקצתה ליבואן. ניתן למצוא הטבות מס שכאלו עבור חומרי גלם שונים המשמשים לייצור, לרוב בתעשיית המזון, וכן במוצרים חקלאיים שונים המיועדים לזריעה או לגידול.

לא חסר על מה להתווכח עם רשות המכס. מטבע הדברים, האינטרסים של רשות המכס והיבואן הם לרוב מנוגדים, כאשר מטרת רשות המכס היא לגבות כמה שיותר מיסים בגין היבוא, והיבואן –כמה שפחות. מצב זה יבוא לידי ביטוי בדרך סיווג הסחורה- כאשר רשות המכס תיטה לסווג את הסחורה בפרט המכס שממוסה יותר, והיבואן בזה הממוסה פחות, בנטייה של רשות המכס לפסול ביתר קלות תעודות תנועה שמעניקות הטבה בתשלום המכס בשל הסכמי סחר חופשי, בקביעת ערך גבוה יותר לסחורה על ידי רשות המכס על מנת שסכום המס יגדל וכו'.