תוצאות חיפוש: מס

ישראלים רבים מצאו בשנים האחרונות את יהבם במדינות מזרח אירופה ובעיקר ברומניה נוכח הפוטנציאל הכלכלי הרב הטמון במדינה זו.

על מנת לחוב במס את תושבי מדינת ישראל, הרי שישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל"?

בעקבות פס"ד בנק יהב בבית המשפט העליון, הרהורים ותמיהות: ראשית, מה הוא היקף התקדים ועד איזו רמה של לימודים יש להכילו. האם רק בגין לימודים לתואר אקדמי או גם לימודים לתעודה מקצועית או אחרים? ושנית- מה שווי ההטבה אשר יש לזקוף לעובד ומה מועד החיוב במס? אין כלל וכלל וודאות כי הסכום ששולם הוא השווי הראוי שיש לזקוף לעובד בעת ששולם על ידי המעביד"

רפורמת המס שיושמה בדין הישראלי בשנת המס 2003 שינתה את שיטת המס הנהוגה בארצנו משיטת מיסוי טריטוריאלית לשיטת מיסוי פרסונאלית.

על פי הפרשנות המקובלת, לא ניתן לתבוע הוצאות בתי קפה, מסעדות וכדומה, מאחר שהן נופלות אל מחוץ להגדרה בתקנות. ברצוננו לתקוף תיאורה זו ולהרהר שנית באפשרות להתיר הוצאות בתי קפה ומסעדות.

בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות הציבור בכלל ובמערכת החינוך בפרט לצרכים המיוחדים של תלמידים עם ליקויי למידה.

סעיף 1 לפקודת מס ההכנסה, קובע כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. מבחן התושבות נקבע על פי הגדרת מרכז חייו של יחיד.

במסגרת פסק דין שניתן לאחרונה בע"א 8131/06 ע"י בית המשפט העליון נדונה השאלה של התרת הוצאה בגין ריבית רעיונית .

חוק מיסוי מקרקעין מטיל את המס על הרווח ההוני – שבח – הנוצר כתוצאה ממכירתה של זכות במקרקעין (מכירת נכס מקרקעין להבדיל ממכירה של נכסי מיטלטלין אחרים) או מפעולה באיגוד מקרקעין (מכירה או הקצאה של מניות באיגודי מקרקעין).

השאלה המרכזית ואף היחידה בה עוסק הערר ו"ע 1369/07 אוזן יגאל נ' מנהל מס שבח רחובות היא האם יש לחשב את שווי השוק של המקרקעין (דירת מגורים) בצירוף מס ערך מוסף לצורך חיובם במס רכישה, או שמא מרכיב המע"מ אינו מהווה חלק משווי הרכישה.