כל המאמרים

פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 סעיף 220 לפקודת מס הכנסה מונה שורה של עבירות מהותיות - עבירות המתבצעות במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס. וזה לשון החיקוק:

עד לשנת 2003 שיטת המס הנהוגה במדינת ישראל הייתה שיטת מס טריטוריאלית עם מספר זיקות פרסונאליות להכנסות בחו"ל, ולפיכך חלק גדול מההכנסות של תושבי ישראל אשר הופקו בחו"ל ולא הובאו לישראל לא היו חייבות מס בישראל ואף לא חייבו באופן שוטף מתן דו"ח על הכנסות אלו.

"על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מס ערך מוסף בשיעור אחד ממחיר העסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת" (סעיף 2).

לפני מספר שנים פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. בתמורה לגילוי מידע באופן וולונטרי, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המיסים ובמיוחד ייהנה הנישום מאי העמדה לדין הפלילי.

עורכי דין ירון טיקוצקי שותף מייסד ועו"ד קרן לוי חפץ מרכזת תחום ייצוא ייבוא מכס במשרד דורון טיקוצקי צדרבוים השיבו לשאלות האם משתלם לייבא כיום בייבוא אישי מהמכס

כאשר נפטר אדם ישראלי אשר הותיר אחריו רכוש ברומניה יכלל רכושו זה כחלק מן העיזבון העומד לחלוקה בין יורשיו. אך בהתאם לאיזה דין יחולק הרכוש ברומניה? ומה קורה כאשר לאותו אדם אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית?

משרדנו מתמחה בייצוג ישראלים אשר נדרשו על ידי הבנק לסגור את חשבון הבנק שלהם בסניפם מחשש להלבנת הון ו/או חשש לא מוסבר אחר בסיוע עו"ד מומחים בדיני בנקאות - לחצו כאן לכל הפרטים בנושא.

בהחלטה תקדימית קיבל בית המשפט העליון ביום 17/4/18 ערעור שהגישו נאשמים בעבירות מרמה והלבנת הון, על ההחלטה בגדרה ניתן צו זמני לחילוט רכושם מכוח חוק איסור הלבנת הון. נקבע כי לאור הוראות החוק והתכליות הניצבות בבסיס מוסד החילוט, לא ניתן לחלט רכוש של המערערים בשווי פירות העבירה שמעולם לא הגיעו לידיהם (ע"פ 8312/17 ברהמי בנימין נ' מדינת ישראל).

בעתיד הקרוב ייכנס לתוקף תיקון מספר 26 להצעת חוק איסור הלבנת הון התשע"ח - 2017 אשר מוכיח, פעם נוספת יש לומר, כי החוק לאיסור הלבנת הון תש"ס - 2000 סטה לגמרי מתכליתו האמיתי (מאבק בטרור, בנגע הסמים המסוכנים ועברייני הפשע המאורגן) והפך לחוק דרקוני תוך שימוש בסנקציות בלתי מידתיות כלפי הפרטים בחברה.

ביום 2.9.15 נכנס לתוקף תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000, (להלן: "התיקון") המטיל על עורכי דין ורואי החשבון המבצעים עבור לקוחותיהם "שירות עסקי" (להלן: "נותני שירות") חובות הנוגעות לזיהוי והכרת הלקוח, זאת במטרה למנוע את ביצוען של פעולות עסקיות המשמשות להלבנת הון או מימון טרור תוך ניצול אי ידיעתו ושמו הטוב של העו"ד או הרו"ח.