תוצאות חיפוש: מס

בעקבות רפורמת המס, נחקק סעיף 100א(א) לפקודה המורה, כי "נכס של אדם תושב ישראל שחדל להיות תושב ישראל, ייחשב כנמכר ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל".

מערכת ההוצאה לפועל נתפסת בתודעה הציבורית בכלל ובעיני החייבים בפרט כמערכת דרקונית שמטרתה העיקרית מסתכמת בירידה לנכסיו של החייב לעיתים את המעט אשר מצוי בידיו.

בימים אלו הוגשה על ידי משרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, עמיר, מזרחי עתירה לבג"ץ (בג"צ 1844/10)

כאשר הנתבע מסכים לבקשת התובע למתן גט- כאשר מדובר באדם שהגיש בקשה לבית הדין הרבני למתן גט, בקשה זו מהווה עילה למתן גט מיידי.

השנים האחרונות מעידות כי מזרח אירופה היה ליעד המועדף על אנשי עסקים ישראלים אשר רכשו נכסי נדל"ן "מכל הבא ליד" בקונסטרוקציות משפטיות שונות ומשונות, אם או בלי תכנון מס בין לאומי, ומתוך אמונה כי אותם נכסים יניבו עבורם תשואות מהותיות בתוך פרקי זמן סבירים.

הכלל הבסיסי בדבר ניכוי הוצאות מוצא את ביטויו בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה: "לשם בירור הכנסתו החייבת של אדם ינוכו – זולת אם הניכוי הוגבל או לא-הותר על פי סעיף 31 – יציאות והוצאות שיצאו כולן בייצור הכנסתו בשנת המס ולשם כך בלבד..."

אחד הדברים המאפיינים את מערכת חקיקת המסים בישראל היא היותה בלתי נסבלת. נכון, מסים הם דבר בלתי נסבל מעצם ההגדרה, אולם הדרך שבה נעשים חוקים במדינה הזו גורמת לאנשים המבינים משהו יותר מפעם אחת להרים את ידיהם ביאוש גמור.

באפריל 2005 פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים, פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וחקיקת מס אחרת, לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.

בהמשך לרשימה בנושא מס הכנסה לישראליים החיים / עובדים בחו"ל, אדגיש שיש שוני מהותי בשיקולים לעניין חבות בדמי ביטוח לאומי לעומת שיקולים לעניין חבות במס הכנסה.

הוצאות המחיה של נישום הינו נושא העומד לדיון בפני פקידי השומה במס הכנסה חדשות לבקרים.