תוצאות חיפוש: מסים
נמצאו 157 תוצאות
גילוי מרצון- לפני מספר שנים פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. בתמורה לגילוי מידע באופן וולונטרי, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המיסים ובמיוחד ייהנה הנישום מאי העמדה לדין הפלילי.
חוק ההסדרים הוא כינוי לחוק שיוזמת ממשלת ישראל מדי שנה מאז 1985, העוסק במגוון רחב של נושאים שהממשלה מעוניינת לקדם באמצעות תיקוני חקיקה נרחבים. חלק מהסעיפים הכלולים בו נועדו להקטין את ההוצאה התקציבית לשנה אליה הוא מתייחס, אך חלקם נועדו לקדם רפורמות במשק, כגון הפרטות וצעדים אחרים התואמים את עקרונות הליברליזם הכלכלי, להם משמעויות ארוכות טווח, ולעתים תוך ביטול חוקים שונים שהכנסת חוקקה.
לפני מספר שנים פרסמה רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" מתוך כוונה מוצהרת לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים וכיו"ב, שעברו על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת. בתמורה לגילוי מידע באופן וולונטרי, הנישום זוכה ליחס סלחני מרשות המיסים ובמיוחד ייהנה הנישום מאי העמדה לדין הפלילי.
מיסי ייבוא כוללים מכס, מס ערך מוסף, מס קניה וכן מסים אחרים המוטלים לפי כל דין בישראל על ייבוא (סעיף 1 לפקודת המכס; תקנה 1 לתקנות המכס). חיוב המס בייבוא טובין אינו נעשה על-פי שומה אלא על-פי חיוב ודרישה. מיסי ייבוא הינם מיסים עקיפים. מס קנייה הוא מס עקיף (מס צריכה) המוטל על קבוצות מוצרים לצרכן ומחושב כאחוז מסוים מהמחיר הסיטונאי של המוצר.
(03-02-11)
נכתב ע"י אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - רוסלן ביקנוב, משפטן
בדיני המס מקובל להבחין בין הכנסה פירותית להכנסה הונית. הבחנה דנן נדונה לא אחת בפסיקה ובספרות. באופן כללי, מקובל לראות במכירת מקור ההכנסה או אמצעי הייצור עצמו (מכירת העץ) כמכירה הונית, בעוד שבמכירת הפירות המתקבלים ממקור ההכנסה או אמצעי הייצור (מכירת "פירות העץ") מקובל לראות כמכירה פירותית (ראה: ע"א 9412/03, ע"א 10398/03 עמי חזן ואח' נ' פקיד שומה נתניה, מסים יט/2 (4/05) ה – 104).
באפריל 2005 פרסמה רשות המיסים בישראל, כחלק במלחמתה בעבירות המס, נוהל "גילוי מרצון" (להלן- הנוהל), אשר מטרתו לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.
(05-07-18)
נכתב ע"י אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן
לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רשות המסים שעניינה בשאלה האם יש להתיר לעובד שכיר ניכוי הוצאות בגין תשלומי דמי ביטוח לאומי (לרבות רכיב אבטלה ואימהות) בהתאם לסעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, זאת בניגוד לעמדתה של רשות המסים.
פסיקה חדשה של בית המשפט העליון תביא לסרבול הליכי הסדר נושים והגדלת חלקם של רשויות המס בקופת הנושים על חשבון ספקים ונותני שירותים.
לאור המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008, אשר בין היתר אופיין במיתון, קשיי אשראי, ובירידות חדות בשערי ניירות ערך, נוצרה הזדמנות בקרב משקיעים בשוק לרכוש אג"ח במחיר נמוך ממחיר חובם המקורי.
כידוע תיקון 132 לפקודת מס הכנסה ביצע רפורמה בשיטת המס אשר הייתה נהוגה בארץ עד כה. התיקון בעצם קבע את הכלל כי יחיד, תושב ישראל חייב במס בגין הכנסותיו ללא קשר למקום/טריטוריה בו הופקה הכנסתם.
