מס גולגולת הוא מס המוטל בסכום אחיד על אדם באופן בלתי-תלוי בהכנסתו, רכושו, או הוצאותיו.
הגדרה מורחבת
מס גולגולת, או "מס בסכום קבוע" (lump-sum tax), מהווה אחת הדרכים שבאמצעותן מדינה יכולה לגבות מסים מתושביה. כיום, הדרך הנפוצה לגביית מסים היא כאחוז מסוים מבסיס המס (למשל ההכנסה, ההוצאה, או הנכס שעליהם מוטל המס). להבדיל, מס גולגולת אינו נגבה על פי בסיס כלשהו, אלא על עצם קיומו של משלם המס. בפרט, מס גולגולת מאופיין על ידי התכונות הבאות:
• המס אינו מותנה בפעילות כלכלית כלשהי שעליה מוטל המס - אדם חייב במס גולגולת בלי קשר למעשיו.
• המס אינו תלוי בערך של נכס או מוצר שבבעלות משלם המס, כלומר המס הוא בסכום קבוע. תכונה זו מבדילה בין מס גולגולת למס רכוש, שנקבע כאחוז מערך הנכסים בבעלות משלם המס.
באופן מעשי, קשה ליישם מס גולגולת טהור, משום שלא לכל אחד יש היכולת לשלם את מלוא המס. לכן, מדינות שיישמו מס גולגולת בכל זאת נתנו הנחות לאנשים דלי אמצעים.
היסטוריה
אחת מהדוגמאות הקדומות ביותר של מס גולגולת באה מהתנ"ך. אחרי יציאת מצרים, נצטווה כל אדם מגיל עשרים ומעלה לשלם "מס" קבוע של חצי שקל כדי לממן את עבודת אוהל מועד. בתיאור התשלום בפירוש מודגש שגובה התשלום אינו תלוי בהכנסה:
כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה ייתן תרומת ה'. העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט, ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על-נפשותיכם. ולקחת את-כסף הכיפורים מאת בני ישראל ונתת אותו על-עבודת אוהל מועד; והיה לבני ישראל לזיכרון לפני ה', לכפר על-נפשותיכם. (שמות, ל יד-טו)
בניגוד לשיקולים המודרניים בעד מסי גולגולת הקשורים ביעילות ואכיפה (ראו שיקולים בעד ונגד מסי גולגולת), פרשנים סבורים שהסיבות לתשלום הקבוע נובעות דווקא משיקולים דתיים. סיבה אחת שלפעמים מוזכרת לציווי על כל אדם לשלם כמות זהה בלי קשר להכנסתו היא משום שהמס מהווה דמי כיפורים, ומכך לא יהיה זה ראוי שליותר עשירים יהיה יותר קל לקנות מחילה על עוונותיהם. הסבר אחר הוא שתשלום קבוע איפשר עריכת מפקד אוכלוסין ללא ספירת בני-אדם, דבר שנחשב לאסור בזמן זה. מכיוון שהיה ניתן למדוד את גודל האוכלוסיה על פי מספר השקלים שנאסף, אפשר היה להסיק את גודל האוכלוסייה בלי לספור בני-אדם.
בתקופה המודרנית, מסי גולגולת היו מקובלים במדינות רבות עד המאה ה-19. דוגמה אחת באה מימי הביניים באנגליה. ב1377, אדוארד השלישי מלך אנגליה הטיל מס גולגולת חד-פעמי בסכום של ארבעה פנס (שליש שילינג) כדי לממן את מסעו הצבאי נגד צרפת. ב1379 הטיל ג'ון מגונט, השליט בפועל עבור יורשו של אדוארד, ריצ'רד השני, עוד מס חד-פעמי בסכום ארבעה פנס, אך חייב כמרים, נזירים, ודוכסים לשלם סכומים עוד יותר גבוהים. ב1381 הטיל ג'ון מגונט מס שלישי, הפעם בסכום של שילינג לאדם בלי קשר למקצועו או למעמדו. בגין עול המס הכבד פרץ "מרד האיכרים" נגד המלוכה והמס, ובשלב מסוים הבטיח ריצ'רד לבטל את המס, אך לבסוף המרד נכשל, מנהיגיו הוצאו להורג, והמס אכן נגבה.
דוגמה נוספת היא מס ה"ג'יזיה", מס גולגולת שהוטל על לא-מוסלמים בתקופת האימפריה העות'מאנית, כולל בארץ ישראל. לג'יזיה היו מספר דרגות, והיהודים בארץ ישראל שילמו את המס בדרגה הנמוכה ביותר. שיטת תשלום המס השתנתה ממקום למקום: בירושלים הייתה השיטה לפי רישום של יחידים, ובצפת - לפי קהלים.
מסי גולגולת כיום פחות מקובלים. ב-1988, ראש ממשלת בריטניה דאז מרגרט ת'אצר הובילה הטלת מס גולגולת כחלק מרפורמת מסים. בשנה הראשונה הוטל המס רק בסקוטלנד, ולאחר מכן הוטל גם באנגליה ובוויילס. המס התקבל בקרב הציבור הבריטי כלא הוגן, והיה מאוד לא פופולרי. מיליונים הצטרפו למסע התנגדות לתשלום המס, ובהם גם בתה של ת'אצר, קרול. ב-1990 יצאו למעלה מ-200,000 אנשים לכיכר טרפלגר בלונדון להפגין נגד המס, ולבסוף מחליפה של מרגרט ת'אצר, ג'ון מייג'ור, ביטל את המס והמירו במס ערך מוסף. בעקבות כישלון צורב זה דעכה התלהבותם של תומכי מסוי בסכום קבוע, הן בבריטניה והן מחוצה לה.
מס גולגולת בישראל
בישראל אין מס שאפשר להגדירו כמס גולגולת, אך יש דמיון מסוים בין מס גולגולת ומסים אחדים שמהווים חלק מחוקי המסים בישראל.
אגרת הרדיו והטלוויזיה
אגרת הרדיו והטלוויזיה של רשות השידור הינה אגרה אשר מהווה סכום קבוע שחייב לשלם כל משק בית בישראל שבבעלותו טלוויזיה או רדיו תקינים. מכיוון שלאחוז ניכר בישראל יש טלוויזיה או רדיו בבית, נטען שבאופן מעשי האגרה מתפקדת כמס גולגולת, משום שכמעט כל משפחה תשלם את אותו סכום קבוע בלי קשר להכנסתה. למרות שתכונה זו משותפת לשני סוגי התשלומים, יש כמה הבדלים חשובים בין אגרת הרדיו והטלוויזיה ובין מס גולגולת.
• אפילו שאינה תלויה בהכנסה, האגרה כן תלויה בנכסיה של המשפחה: משק בית שאין בבעלותו לא טלוויזיה ולא רדיו אינו חייב בתשלום. להבדיל, אדם חייב במס גולגולת באופן שאינו תלוי באיזה רכוש יש לו או באילו מוצרים בחר לקנות.
• מס גולגולת נופל על הפרט, בעוד שהאגרה נופלת על משק בית. זוג שעובר לגור ביחד חייב על פי החוק בתשלום אחד שאינו קשור במספר המקלטים שברשותו, במקום בשני תשלומים באם יגורו בנפרד. להבדיל, מס גולגולת חל על אדם עקב קיומו ולא על פי מצב חיים שבו הוא בוחר, ולא ניתן להשתחרר מהמס על ידי זיווג של משקי בית.
• האגרה מוגדרת כתשלום בגין שרות, ובניגוד למס, היא מחייבת את הממשלה לספק משהו בתמורה לתשלום, במקרה זה שידורי טלוויזיה ורדיו. לעומת זאת, מס גולגולת על פי הגדרתו אינו מחייב את הממשלה במאומה. עמדה זאת אושרה בפסק דין של בית המשפט העליון ב1992.
לאגרת הרדיו והטלוויזיה יש הנחה למעוטי יכולת. ההנחה לא חופפת את ההגדרה של מס גולגולת באופן טהור, אך ככתוב למעלה יישום של מס גולגולת לרוב בא עם הנחות למעוטי יכולת.
מס על עובדים זרים
על פי החוק, חייב מעסיק לשלם סכום קבוע לממשלה על כל עובד זר שעובד עבורו, בלי קשר לשכר שהעובד מרוויח. מכיוון שעול המס אינו תלוי בשכר העובד אלא בעצם העסקתו, מס זה מוזכר אף הוא לפעמים כמס גולגולת. שוב, יש הבדל חשוב בין מס זה -- שהוא בעצם מס תעסוקה -- ומס גולגולת. בפרט, הכמות שעל המעסיק לשלם תלויה במספר העובדים הזרים שהוא בוחר להעסיק. לכן, עול המס תלוי בהחלטה כלכלית של משלם המס. להבדיל, מס גולגולת הוא בסכום קבוע שאינו תלוי בהחלטות כלשהן של משלם המס.
שיקולים בעד ונגד
בעד
למס יש שתי מעלות עיקריות:
• המס לא מעוות פעילות כלכלית: בעוד שמסים על פעילות כלכלית, כגון מס הכנסה, גורמים לירידה בפעילות הכלכלית, מס גולגולת לא משפיע עליה. לדוגמה, הטלת מס הכנסה גורמת לירידה בכמות התעסוקה. תוצאה זו נחשבת כלא יעילה, משום שבהיעדר מס על הכנסה, מעסיק שמעריך את זמנו של העובד יותר מאשר העובד מעריך את זמן הפנאי שלו תמיד יכולים לסכם ביניהם שכר אשר כדאי לשניהם. לעומת זאת, תחת מס הכנסה -- אך לא תחת מס גולגולת -- נוצר הפרש בין מה שהמעסיק משלם ומה שהעובד מכניס לכיסו. אפילו במצב בו המעסיק מעריך את זמנו של העובד יותר מאשר העובד עצמו, לא תמיד אפשר להגיע להסכם על שכר שכדאי לשניהם. זאת משום שהכמות שהמעסיק צריך לשלם לפצות את העובד גם עבור הפנאי שעל העובד לוותר וגם עבור המס שיהיה חייב לשלם באם העובד יראה הכנסה עשויה להיות גבוהה דיה שלא יהיה רווחי למעסיק לשלם אותה. מכך, סחר שמטיב לשני הצדדים עשוי להימנע תחת מס הכנסה, בעוד שלא נמנע תחת מס גולגולת.
• המס קל לגבייה באופן יחסי למסים אחרים: מכיוון שמס גולגולת אינו תלוי בפעילות כלכלית, אין הממשלה צריכה לעקוב אחר מעשיהם של תושביה כדי לגבות את המס. כל מה שנצרך הוא מפקד אוכלוסין, עובדה שמסבירה את הפופולריות של מסים אלו בקרב ממשלות רבות לפני המאה ה-19.
נגד
המס נחשב כלא הוגן, משתי סיבות:
• נטל המס נופל יותר על עניים מאשר עשירים. בפרט, אלו שהכנסתם נמוכה יותר משלמים אחוז גבוה יותר מהכנסתם כמס. מס כזה נקרא מס רגרסיבי, והוא מגדיל את האי-שוויון הסוציו-אקונומי מאשר היה לפני תשלומי המסים (כאשר אי-השוויון נמדד על פי היחס בין ההכנסה הגבוהה ביותר וההכנסה הנמוכה ביותר).
• המס פוגע במשפחות ברוכות ילדים. שתי משפחות עם אותה הכנסה אך מספר שונה של בני משפחה ישלמו מסים שונים תחת מס גולגולת. יש כלכלנים הגורסים שמסיבה זו אין להחשיב מס גולגולת כמס יעיל, בגלל שיש לו השפעות שליליות על ילודה. משפחה אשר בהיעדר המס מוכנה לגדל ילדים נוספים נמנעת מלעשות כרצונה בגלל המס.
תאוריות בכלכלה העוסקות במסי גולגולת
בגלל המעלות לעיל של מסי גולגולת, כלכלנים לפעמים שואלים מה היה קורה אילו היה ניתן לממן את הוצאות הממשלה אך ורק על ידי מסי גולגולת. אחת התוצאות היותר מפורסמות מתרגיל מחשבה זה היא שאילו כל הכנסות הממשלה היו באות ממסי גולגולת, גרעון תקציבי שנוצר מקיצוץ במסים לא ישפיע במאומה על הכלכלה. תוצאה זו נקראת "ניטרליות ריקרדיאנית" (Ricardian neutrality או Ricardian equivalence), על שם הכלכלן דייוויד ריקרדו שהיה הראשון שהעלה השערה זו. יש כלכלנים שמשתמשים בתוצאה זו לבקר את האסכולה הקיינסיאנית שטענה שבתקופות של מיתון צריכה הממשלה ליצור גרעון תקציבי כדי לעודד את הכלכלה. זאת משום שהתוצאה מראה שישנן מערכות מסוי שתחתן לא תוכל הממשלה להשפיע על הכלכלה כשהיא מגדילה את הגרעון התקציבי שלה על ידי הורדה במסים.
ההוכחה המתמטית של תוצאה זו, והקשר בינה ובין מסי גולגולת, ניתנה על ידי הכלכלן רוברט ברו. הרעיון מאחורי התוצאה הוא שממשלה שמורידה בנטל המס היום תחויב להעלות את נטל המס בעתיד כדי לשלם בחזרה את חובותיה. כל עוד תושבי המדינה מבינים את מה שצפוי בעתיד, הם פשוט יחסכו את כל מה שאינם חייבים היום כדי שיוכלו לשלם את המסים בעתיד. אילו היה המס נקבע כמס הכנסה או כמס ערך מוסף ולא כמס גולגולת, שינויים במס היו בהכרח משפיעים על הפעילות הכלכלית גם היום וגם בעתיד (לאו דווקא באופן שווה), ואזי הגרעון לא יהיה ניטרלי.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חזרה לקטגוריה
הדפס מאמר
שלח לחבר
