מס הכנסה בישראל, כשמו כן הוא, מס על הכנסות, יהיה מקורן אשר יהיה. תשלומי המיסים נועדו להבטיח את פעילותה התקינה של המדינה וכתוצאה מגביית המיסים יכולה המדינה לסלול דרכים חדשות, לתחזק את הצבא, לשלם לעובדי המדינה את משכורתם, לבנות ולהפעיל בתי חולים, להחזיק כוחות שיטור, לתפעל את מערכת החינוך ולעשות עוד אין ספור שימושים בהון על מנת להיטיב עם אזרחי המדינה כולה.
שיטת המיסוי בישראל מכירה בכך שאזרחים שונים יכולים לשלם סכומי כסף שונים ולכן נהוגה במדינה שיטת מיסוי פרוגרסיבית, כלומר כזו שדורשת תשלומי מיסים גבוהים יותר מבני המעמד העליון ותשלומי מס נמוכים יותר מבני המעמדות התחתונים, כאשר מי שמשתכר פחות מסך מסויים אותו קבעה הממשלה יכול להיות זכאי, במקרים מסויימים, גם למס הכנסה שלילי, כלומר לתשלומי ריטרינר חודשי מהמדינה.
אחוזי המס אותם נדרשים האזרחים לשלם נקבעים על פי "מדרגות מס הכנסה" באופן שוויוני ככל האפשר ועל פי פקודת מס הכנסה לא רק הסכום האבסולוטי שמשלם האזרח עולה ככל שהכנסתו עולה אלא גם הסכום היחסי מתוך ההכנסות. לצורך הדוגמא, אזרח שמשתכר עשרת אלפים שקלים משלם עשרים אחוזים משכרו לרשויות המס ואילו אזרח שמשתכר עשרים אלף שקלים משלם עשרים אחוזים על עשרת אלפי השקלים הראשונים שהוא מרוויח ואחוז גבוה יותר על העשיריה השניה. (האחוזים הם להמחשה בלבד והם נתונים לשינוי מתמיד על ידי ממשלת ישראל...)
חוקי המס בישראל הם סבוכים ומפותלים מאוד ולכן מומלץ לכל מי שמשלם מסים באופן עצמאי (ולא כשכיר שמקום העבודה שלו עורך עבורו את ההתחשבנות מול רשויות המס) לשכור איש מקצוע לטיפול בנושא, רואה חשבון או יועץ מס מוסמך יוכלים לערוך התחשבנות מול המדינה, לבצע תיאום מס ולגרום לכך שהתשלום הסופי של האזרח יהיה נמוך יותר מזה שדרשו הרשויות בתחילה.
על מנת להקל על רשויות המס לגבות את תשלומי המיסים, פקודת מס הכנסה קובעת שבתחילת כל שנה ישלם האזרח מקדמות מס הכנסה על בסיס ההרווחים שאמורים להיות לו. השיטה אמנם עשויה לפגוע באנשים שלא מצליחים, מסיבות שונות, להגיע להכנסה הצפויה, אולם על מנת לתקן עוול זה נקבע שמי שחש עצמו נפגע יכול לדרוש החזר מס הכנסה בהתאם לסכום האמיתי של הרווחים שהיו לו.